הייעוץ והמערכת הבית-ספרית

היועץ בבית הספר

יעקב פרנקל בספרו ״כמעיין מתגבר ושמו אדם״ מקדיש פרק לעולמו הפנימי של היועץ. פרנקל מציע את ההבחנה הבאה בין מהות לזהות:

מהות                       זהות
סימן חיצוני                  סימן פנימי
נרכשת                      מתעצבת
קובע היצרן                קובע הצרכן
חומרים ושיטות              קשר ויחסים
שאלה מקצועית           שאלה איכותית

פרנקל טוען שליועץ יש זהות ואין מהות בעוד שלצידיו מתנהלים הפסיכולוג והמורה שהם אוחזים במהות ולא נדרשים להתמודדות המורכבת של עיצוב הזהות. היועץ חש את הניכור ואולי גם את הקנאה המלווים במתח שבין שני הקטבים — המהות של המורה והמהות של הפסיכולוג. הפרופיל של היועץ, כפי שמתווה פרנקל, משקף באופן ברור את עריסת הולדתו של הייעוץ — הפרדיגמה הפוסט –מודרנית (ראה פרדיגמות בתרבות המערבית להלן). פרנקל חש חמלה כלפי היועץ שהוא מנסה למתן אותה בהערכה על יחודיותו.

כיום, כשלושים שנה לאחר פרסום מאמרו של פרנקל, פרופיל היועץ נשאר כשהיה, אבל התחושה כלפיו נקראת לשינוי.

הילדים והנערים המהווים את אוכלוסית בית – הספר לא רק עריסתם היא הפרדיגמה הפוסט – מודרנית אלא גם צור מחצבתם. הם אינם רוצים לוותר על החזון הפתוח — ה״מרחב״ שפרדיגמה זו מזמינה ומחפשים אישור וליווי לעיצוב זהותם. הם נאבקים להשתחרר מהחזון הסגור — מה״נחלה״ שאנשי המהות מציעים להם. במושגים של ג׳מס מרסייה ה״מהות״ שמוצעת להם היא מבחינת זהות משועבדת; במונחים מעולמו של וויניקוט הם נכספים ליחסים שיקנו להם ״אני אמיתי״ ובחלה נפשם ב״אני השקרי״.

בשפתו של רוג׳רס, הם כמהים ל״הסמלה״ שתאשר את ה״הערכה האורגניזמית״ שלהם ולא תתכחש לה; במילותיו של בובר, הם מצפים למפגש של ״אני ואתה״ והתעייפו מלחיות בעולמו של ״הלז״. ומי אם לא
היועץ מסוגל, ואולי מיועד, לתת להם את המענה.

פרדיגמות בתרבות המערבית

וויליאם דול בספרו ״השקפה פוסט – מודרנית על חינוך״ מחלק את ההיסטוריה המערבית לשלוש תקופות: קדם – מודרנית, מודרנית ופוסט –מודרנית.

• קדם – מודרנית — מראשית ההיסטוריה המערבית המתועדת ועד למהפכה התעשייתית –מדעית במאות ה –17 וה- 18 (כ –2000 שנה).
• מודרנית — מקופרניקוס ועד איינשטיין, מהמאה ה –16 ועד לתחילת המאה ה –20 .
• פוסט – מודרנית — מתחילת המאה ה –20 ועד היום.

התפיסה השלטת:

• קדם – מודרנית — תפיסה קוסמולוגית; האדם באיזון עם היקום.
• מודרנית — תפיסה מתמטית –מכניסטית; האדם שולט על היקום.
• פוסט – מודרנית — תפיסה קונסטרוקטיביסטית; האדם מעצב את היקום.

בכל תפיסה קיימת אמונה אחרת על הדרך שבה נעשית הקניית המציאות.

הפרדיגמות

הסיפור של מאיה — סוף שהוא גם התחלה

מאיה תלמידת בית –ספר ממוצא אתיופי, אחרה את האוטובוס שהסיע את הילדים לטיול השנתי שאליו התכוננה. האם ניסתה למצוא דרך להשיג את האוטובוס, היא טלפנה למורים שהשתתפו בטיול ולתלמידות הכיתה כדי למצוא דרך להשיג את האוטובוס, אך כל הטלפונים לא נענו. (לא הרגישו בחסרונה של מאיה כמו שאף פעם לא חשו בנוכחותה). האם ניסתה לשכנע את מאיה לנסוע בעקבות האוטובוס על מנת להשיגו אך מאיה התנגדה לכך בכל תוקף ״יצחקו ממני…….יצחקו ממני״……….. ומאיה התאבדה. עורכת דין מטעם משרד החינוך בדקה את ״התיק״ שהועבר לה מבית הספר וקבעה: ״היתה הזנחה בטיפול בתלמידה״. ההורים בקשו לקבל את התיק ולא ניתן להם ״מטעמי חיסיון״.

מאיה יקרה, לא פגשתי אותך, אבל אני מכירה אותך. אני מכירה את הילדה שיושבת בשעור
ומחכה שזה כבר יגמר; בהפסקה נמצאת אבל לא קיימת; החצר רועשת גועשת אבל מסביבה רשת.
מאיה רצית כל –כך להשתתף בטיול, התכוננת אליו, מה חשבת שיקרה שם, שירעדו אמות הסיפים?
הם באמת רעדו אבל לא בצורה שאולי לה ציפית.

אין לי יותר מה לכתוב וגם אין כבר למי לשלוח את המכתב.
…………. ולכן, אני פונה אליכם תלמידי, שחלק מכם כבר יועצים ואחרים עדיין בתהליך הלמידה, מה אתם חושבים, למי נזקקה מאיה, ל״פרויד״ או ל״רוג׳רס״?

סיכום

ניתן להתייחס לקורס זה כאל ״מסע שרשים״ של הייעוץ. מסע שמטרתו להכיר את המקור, המהות והערך של הייעוץ כפסיכותרפיה. הכרה זו הינה בעלת חשיבות מאחר והייעוץ במדינת ישראל אינו זוכה ליוקרה המקצועית בהשוואה לכיוונים הפסיכותרפואיטיים האחרים (הדינמיים והביהויוריסטיים). עמדה זו מצערת מאחר והעתים זקוקים כיום לכיוון טיפולי ברוח הייעוץ. כלומר, כיוון טיפולי המתמקד בצד החיובי של החוויה האנושית, אותו צד המקנה לאדם את התחושה שהוא ״נברא בצלם״, יש לו ייעוד ולקיומו יש משמעות. יחד עם הצורך להבין את המצוקות ולשקם את הכאב והסבל הנגרמים לאדם תוך כדי ההסתגלות ופוגעים באיכות חייו.

במאמר של אדווין קאהן: " Carl Rogers, More Relevant Today Than Freud " ( נכתב על מפתנה של המאה ה- 21; מצורף בזה) משווה המחבר את תרומתו של רוג'רס לתרומתו של פרויד לרווחת האדם. קאהן קובע שכיום משנתו של רוג'רס היא בעלת משמעות רבה יותר לאדם ולהעצמתו מזו של פרויד. הכותב מדגיש שהשינויים המהפכנים והברוכים שנעשו בפסיכואנליזה, נעשו בהשפעתו של רוג'רס, תוך אימוץ עיקריו. יחד עם זאת קאהן מצר שהדבר נעשה מבלי לתת לרוג'רס את האשראי על כך.